מוסדות העמותה (05.03.2013)

מוסדות העמותה:

עמותה הינה גוף המאוגד על ידי שני בני אדם ויותר למטרה חוקית שאינה עשיית רווחים ואינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו.

בסעיף 19 לחוק העמותות התש”ם- 1980 (להלן :חוק העמותות”) נקבע כי על עמותה לקיים לפחות את שלושת המוסדות כדלקמן:

1. אסיפה כללית.
2. ועד מנהל.
3. ועדת הביקורת או גוף מבקר.

עמותה יכולה לקיים מוסדות נוספים על האמור, אך עליה להסדיר עניין זה בתקנון שיאשור על ידי רשם העמותות.

בעמותות אשר מחזורן הכספי עולה על כמיליון ₪ (כאשר הסכום המדוייק מתעדכן מדי שנה), קיימת חובה נוספת למנות רו”ח אשר תפקידו לבקר את הדו”ח הכספי של העמותה.

אסיפה כללית

גוף הכולל את כל חברי העמותה אשר ייסדו את העמותה או פנו לעמותה בבקשה להיות חברי העמותה והתקבלו להיות חברי עמותה על ידי הגוף המוסמך. חבר עמותה יכול להיות כל מי שמלאו לו שבע עשרה שנים (בניגוד לכך, ייסוד עמותה יכול להיעשות על ידי מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים), וכן, תאגיד. האסיפה תתכנס בהתאם לקבוע בהוראות התקנון, באם קיימות. זימון האסיפה יתבצע לפי המועד הקבוע בתקנון, ואם לא קיימים בתקנון הוראות לעניין הזימון, יתבצע הזימון בהתאם לקבוע בתקנון המצוי.

תפקידי האסיפה הכללית וסמכויותיה

• בחירת חברי ועד העמותה, ועדת הביקורת או הגוף המבקר ומינוי רו”ח מבקר בעמותה החייבת בכך.
• אישור הדו”חות הכספיים והמילוליים.
• קבלת החלטות לשינוי שם העמותה, מטרותיה או תקנונה.
• אישור גמול לחברי הוועד וחברי ועדת הביקורת.
• העברת הוועד או חבר ועד מכהונתו.

ועד העמותה

הוועד ינהל את ענייני העמותה ויהיה בעל הסמכות השיורית. קרי, בעל סמכות שלא נתייחדה למוסד אחר בעמותה. לא ניתן לייסד מוסד אחר ולקבוע כי אחראי על הניהול הכללי של העמותה. בוועד צריכים לכהן לפחות שני חברים. בסעיף 33 לחוק העמותות נקבע כי אדם הנותן לעמותה שירותים בשכר שלא עקב תפקידו כחבר ועד, אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה. אם כך, אסור שחבר ועד העמותה יהיה עובד בשכר של העמותה, או לתת לעמותה שירות כקבלן או כל התקשרות של חבר הועד עם העמותה, שכתוצאה ממנה מקבל חבר הועד תמורה מהעמותה. כך גם אין לתת תשלום כלשהו לחבר גם באמצעות חברת הבת אשר בשליטת העמותה.

חברי הועד רשאים לקבל גמול והחזר הוצאות בגין השתתפות בישיבות הועד ובהתאם לתקנות המתאימות.

בסעיף 27 לחו העמותות נקבע כי על חברי הוועד מוטלת אחריות “לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית”. נקבע כי על חברי הוועד לפעול באמון, זהירות ומיומנות ולפעול לטובת העמותה ולהגשמת מטרותיה. פעולותיהם יתבצעו בהתאם לטובת העמותה ולא לטובת האינטרסים האישיים. על חבר הוועד להיות בעל מיומנות וכשרון לצורך תפקידו.

אומנם החוק לא קובע מהי תקופת הכהונה של ועד העמותה, אך כדי להבטיח את ניהולה התקין של העמותה ולטובת העמותה כנדרש בסעיף 27 לחוק העמותות, נקבע כי כהונת הועד לא תהיה לתקופה בלתי מוגבלת. נקבע נוהל לפיו תוגבל כהונת הוועד לארבע שנים, למעט מקרים חריגים בהם אופי העמותה מצדיק כהונה למשך זמן ארוך יותר. לא קיימת מניעה לבחירת אותם חברי ועד לקדנציות נוספות.

תפקידי הועד וסמכויותיו

• יישום החלטות האסיפה הכללית.
• קביעת מדיניות העמותה, הכנת תוכניות עבודה וכיו”ב.
• לוודא שלא תתבצע חלוקת רווחים לחברי העמותה.
• אישור תקציב שנתי, ומעקב אחר מצבה הכספי של העמותה.
• מינוי ופיטורי מנכ”ל העמותה.
• קביעת המבנה הארגוני של העמותה ומדיניותה לגבי שכר ותשלומים.
• כינוס אספות כלליות.
• הכנת דו”חות כספיים ומילוליים והבאתם לאישור ועדת הביקורת או הגוף המבקר והאסיפה הכללית.
• ניהול פנקס חברים של חברי האסיפה וחברי הוועד.

ועדת הביקורת או גוף מבקר

האסיפה הכללית תבחר ועדת ביקורת או גוף מבקר. הגוף המבקר יכול להיות רו”ח או גוף אחר שאושר על ידי רשם העמותות. במקרה שהעמותה רוצה למנות רו”ח כגוף מבקר במקום ועדת הביקורת היא אינה צריכה את אישורו של רשם העמותות. אך אין למנות את רו”ח המבקר את הדו”חות הכספיים או מצבע את הנהלת החשבונות עבור העמותה בשל ניגוד העניינים שבין התפקידים. אם העמותה מעוניינת למנות כגוף מבקר מי שאינו רו”ח, תחילה עליה להעביר לרשם בקשה בצירוף קו”ח וניסיון רלוונטי של אותו גוף ולאחר אישורו ואישור האסיפה הכללית ניתן יהיה למנותו.

סעיף 19 לחוק העמותות קובע כי גם לעמותה שאינה פעילה מבחינה כספית עומדת חובה למנות ועדת ביקורת. בוועדת הביקורת יכהנו לפחות שני חברים. גוף מבקר יכול להיות מורכב מאדם אחד.

גם לגבי ועדת הביקורת מתקיים האמור בסעיף 33 (עיין לעיל) לגבי איסור נתינת שירותים בשכר לעמותה.

תפקידי ועדת הביקורת/ הגוף המבקר וסמכויותיו

סעיף 30 לחוק העמותות קובע כי וועדת הביקורת תבדוק את ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה, כן תבדוק את תקינות העמותה ומוסדותיה על כל המשתמע מכך, דוגמאות לכך:

•      בדיקת תקינות פעילות נושאי המשרה ובדיקת ניהולה התקין של העמותה, חיסכון, יעילות אפקטיביות וטוהר המידות.
•      בדיקת השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון.
•       מעקב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד.
•       בדיקת ענייניה הכספיים של העמותה לרבות פנקסי החשבנות , תשלומי השכר, ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה ועוד.
•      לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילות העמותה.

רואה חשבון מבקר

עמותה שמחזורה הכספי מעל כמיליון ₪ (הסכום כאמור, מתעדכן מדי שנה), חייבת במינוי רו”ח מבקר, אשר יבקר את הדו”חות הכספיים שלה וןיגיש דו”ח מבוקר. רו”ח המבקר ימונה על ידי האסיפה הכללית ותקבע את שכרו. על קו”ח המבקר להיות נוכח בכל ישיבות האסיפה הכללית בהם דנים בדו”חות שביקר, ולספק הודעות והסברים הנדרשים בנוגע לכך.

לא ניתן למנות את אותו רו”ח המבקר את הדו”חות הכספיים של העמותה כגוף מבקר במקום ועדת הביקורת, בכדי לא ליצור ניגוד עניינים בין שני התפקידים.

באם העמותה לא מינתה רו”ח, רשאי הרשם לבקשת חברי העמותה, למנות לה רו”ח ולקבוע את שכרו שישולם לו על ידי העמותה.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

מאמרים אחרונים בתחום