גביית חוב בהוצאה לפועל

גביית שיק או שטר (לדוגמא: שטר חוב)

ניתן לממש שטר או שיק שלא נפרעו על ידי פניה להוצאה לפועל, כאילו היו השטר או השיק פסק דין. יש להגיש את טופס הבקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל.

לטופס בקשת הביצוע יש לצרף את המסמכים שלהלן:

• השטר המקורי והעתקו משני צדדיו.
• אישור ממשרד הפנים על נכונות פרטי החייב. (על ידי הגשת שאילתא במשרד הפנים).
• באם הזוכה מיוצג- ייפוי כוח של עורך דינו.

תשלום האגרה בעת הגשת הבקשה הינו 1.25% נכון להיום.

לאחר הגשת בקשת לביצוע, וכתנאי לנקיטת הליכי הוצאה לפעול, תומצא לחייב “אזהרה”, מטרת האזהרה היא יידוע החייב בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו, וכי עליו לפרוע את חובו תוך 20 יום.

כיום המצאת האזהרה לחייב מבוצעת ככלל על ידי לשכת ההוצאה לפועל בדואר רשום, אך הזוכה יכול לבקש להמציא את האזהרה לחייב במסירה אישית.

יש לצרף למכתב האזהרה העתק של השטר ושובר לתשלום החוב. על מנת לייעל את הליכי הגבייה, מומלץ לזוכה, טרם פתיחת התיק, לאתר את כתובתו המדויקת של  החייב, כיוון שאם הזוכה לא מסר כתובת מדויקת של החייב עלולה האזהרה להתעכב ולא ניתן יהיה לפתוח בהליכים נגד החייב. למכתב האזהרה יצורף העתק השטר ושובר לתשלום.

מערכת ההוצאה לפועל הינה רק מכשיר בידי הזוכה לגביית החוב, אך היא אינה פועלת מיוזמתה אלא מבצעת פעולות אשר הזוכה מבקש כי יינקטו. אי לכך, מימוש הלכי ההוצאה לפעול כרוך באקטיביות הזוכה.

משנמסרה האזהרה לחייב ונסתיימה התקופה שנקבעה בה, באם החוב לא נפרע, ידרוש הזוכה או בא כוחו  להתחיל בהליכי ביצוע נגד החייב.

החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע השטר, באם הגיש התנגדות כזו, יעכב רשם ההוצאה לפועל את הליכי ההוצאה לפעול, ויעביר את הבקשה ואת ההתנגדות לבית המשפט המוסמך. התיק יידון בבית המשפט בהליך דומה לסדר דין מקוצר: אם התקבלה בקשת ההתנגדות, הדיון יימשך בבית המשפט. אם נדחתה ההתנגדות, יחזור התיק להמשך ביצוע בהוצאה לפועל.

נציין, כי לעיתים, כאשר קיים חשש כי החייב יסכל את גביית החוב- לפני המצאת האזהרה או לפני תום התקופה שנקבעה בה-  רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפעול בקשה לנקיטת הליכים מוקדמים, אשר ימנעו את סיכול גביית החוב על ידי החייב.

בקשה זו צריכה להיות מפורטת ומלווה בתצהיר ובצילום טופס פתיחת התיק, כן יש לפרט בבקשה מהן פעולות סיכול גביית החוב אשר ביצע החייב, ומהם הסעדים המבוקשים על ידי הזוכה בכדי למנוע את סיכול גביית החוב.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

גביית חוב בהוצאה לפועל

גביית / מימוש פסק דין

כללי

מערכת ההוצאה לפועל בישראל, אחראית על גביית החובות, בחוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז- 167 ובתקנות ההוצאה לפועל, התש”ם- 1980, הסדיר המחוקק את דרכי הפעולה, בעלי התפקידים ועניינים נוספים הקשורים בהוצאה לפועל.

יש להדגיש כי מוסד ההוצאה לפועל עצמו, ככלל, לא יוזמם הליכים לגביית חוב, אלא רק מבצע הליכים לגביית חוב לבקשת הזוכה. מוסד זה הינו מכשיר ביד הזוכה למימוש פסיקת בית המשפט. אם כך, על הזוכה לפעול וליזום הליכים בתיק, ולא, ייגנז התיק בשל חוסר מעש.

אי לכך, רצוי כי הזוכה יתייעץ ויפעל עם עורכי דין אשר מכירים את המערכת היטב.

את הבקשות לנקיטת ההליכים בתיק ההוצאה לפעול יגיש הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל, וזאת באמצעות הטפסים המתאימים כפי שנקבעו בחוק. בקשה שלא הוגשה לפי הטופס הקבוע בחוק לרוב לא תתקבל ולא תטופל.

כאשר החייב לא משלם לזוכה בפסק הדין את הכספים המגיעים לו, רשאי הזוכה לפנות לכל לשכת הוצאה לפועל שייבחר לצורך גביית  החוב.

ככלל, רשאי הזוכה להגיש בקשת ביצוע רק בחלוף 30 יום ממועד מתן פסק הדין, אלא אם כן נקבע בפסק הדין מועד אחר.

על הזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין בטופס המתאים. בטופס יפרט את פרטיו ואת פרטי החייב לרבות מספר תעודת זהות של החייב, כתובתו היותו קטין או פסול דין ועוד. כן על הזוכה לפרט את הצעדים אשר הוא מבקש כי יינקטו.

על הזוכה חלה חובה לצרף  לבקשת הביצוע: עותק מאושר של פסק הדין לביצוע, פרטי החייב תוך הוכחה כי מדובר בתעודת הזהות של החייב, על ידי אישור ממשרד הפנים או על ידי הצגת כתב הגנה של החייב הכולל את מספר תעודת הזהות של החייב. כמו כן אם הזוכה מיוצג עליו לצרף ייפוי כוח של עו”ד, את פרטי חשבון הבנק של הזוכה או של עורך דינו, על מנת שניתן יהיה להעביר אליו כספים.

לאחר הגשת בקשת הביצוע, יש להמציא לחייב אזהרה כי ימלא את חובו. רק בחלוף התקופה אשר נקבעה באזהרה ניתן יהיה להתחיל בביצוע הליכים נגד החייב.

לעיתים, יורה רשם ההוצאה לפועל על נקיטת הליכים טרם המצאת האזהרה אף בטרם חלוף התקופה שנקבעה בה, באם לדעתו נסיבות העניין מצדיקות זאת. זוכה המעוניין בהליך זה יגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר. הליך זה נועד למנוע מהחייב לסכל את גביית החוב.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

הליכי הוצאה לפועל מאפשרים לבעל זכות הן מכוח פסק דין והן מכוח שטר או שיק הלא הוא הזוכה, לממש את זכותו נגד החייב.

בהוצאה לפועל קיימים בעלי תפקידים שונים כגון, בעלי תפקיד ביצועי, מנהל לשכת הוצאה לפועל ורשם ההוצאה לפועל- אשר בידיו סמכויות מנהליות ושיפוטיות והוא בעל התפקיד הבכיר ביותר.

בכדי לפתוח תיק בהוצאה לפועל יש להתבסס על  אחד מארבעה מסמכים (לחלופין)-

• פסק דין.
• משכון/ משכנתא.
• שטר.
• מסמך בכתב (לגבי חוב של עד 50,000 ₪).

ביצוע פסק דין

לאחר מתן פסק הדין, המוסמך להחליט לגבי אופן ביצועו הוא רשם ההוצאה לפועל ולא בית המשפט.

לאחר מתן פסק הדין, רשאי הזוכה לפתוח בהליכי ביצוע של פסק הדין על ידי הגשת בקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיבחר. הגשת בקשה לביצוע פסק דין תיעשה רק לאחר שחלפו 30 יום ממועד מתן פסק הדין, אם לא נקבע בפסק הדין מועד אחר.

המסלול המקוצר בהוצאה לפועל

בתיקון לחוק ההוצאה לפועל נוסף מסלול חדש לגביית חובות של עד 10,000 ₪, “המסלול המקוצר”. במסלול זה נושה רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל לבד, ומערכת ההוצאה לפועל “תפעיל” את התיק ותנקוט בפעולות הנדרשות לצורך גביית החוב מיוזמתה. מסלול זה מוגבל מבחינת האמצעים בהם נוקטת הלשכה, הלשכה מתחייבת לרשום עיקולים ברכב, עיקולים בחשבון החייב וכן עיקולי צד ג’ (חשבון בנק) בלבד.

ביצוע משכון ומשכתנא

בלשכת ההוצאה לפועל ניתן לממש משכון מופקד או רשום.

הבקשה לביצוע משכון ומשכנתא דומה לבקשה לביצוע פסק דין, אך שונה מגביית חוב רגיל באשר  לסמכות רשם ההוצאה לפועל בנוגע למימוש החוב, שיקול הדעת של הרשם מוגבלת ככלל לטענת “פרעתי”.

בחוק ישנן הוראות סוציאליות שנועדו להקל על החייב במשכנתא המפגר בתשלומים של דירת מגורים. כך, בקשה למימוש משכנתא על דירת מגורים תוכל להיות מוגשת לאחר שחלפו שישה חודשים של פיגור בתשלום, וכן רק על החוב שבפיגור בלבד ולא על כל החוב. נוסף, לפני מכירת דירת מגורים  חובה, כך על פי התיקון לחוק, להעניק לחייב “דיור חלופי”- דירה או כסף לשכירת דירה אחרת (בלא שניתן יהיה להתנות על חובה זו- סעיף קוגנטי). הצדדים רשאים להתנות על משך תקופת הדיור החלופי ולקבוע שהחובה היא לספק דיור חלופי למשך 18 חודשים בלבד.

ביצוע שטר

אדם שבידו שטר חליפין, שטר חוב או שיק שלא נפרעו, מעמדם של אלו כפסק דין וניתן לפנות להוצאה לפועל על מנת לממשם.

תביעה על סכום קצוב

בהליכי הוצאה לפועל, תביעה על סכום קצוב היא אחת מאלה:

• תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב.
• תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

ניתן להגיש תביעה על סכום קצוב ישירות להוצאה לפועל מבלי לדון בתביעה בהליך של סדר דין מקוצר בבית המשפט. על המבקש לפתוח בתביעה על סכום קצוב לשלוח מכתב התראה לחייב, בדואר רשום, ולהתריע כי אם לא ישלם החייב את חובו בתוך 30 ימים מיום משלוח ההתראה, תוגש כנגד החייב הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

תביעה על סכום קצוב כפי שהיא מוסדרת בסעיף 81א1 לחוק הוצאה לפועל התשכ”ז-1967, הינה תביעה שהיא אחת מאלה:

• תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראייה בכתב.
• תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

תנאי סף נוסף להגשת תביעה על סכום קצוב הוא שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 ₪. במידה ומתקיימים התנאים שלעיל ניתן לבקש להוציא לפועל את התביעה במסגרת ההוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט מוסמך.

עוד קובע החוק, כי כתנאי להגשת בקשת הביצוע, על המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב חלה חובת משלוח התראה בדואר רשום לנתבע בדבר כוונתו להגיש את התביעה על סכום קצוב לביצוע בהוצאה לפועל.

בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב תוגש ללשכת ההוצאה לפועל רק בחלוף 30 ימים ממועד משלוח ההתראה.

המגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב רשאי להגישה לכל לשכת הוצאה לפועל שיבחר.

לבקשת ביצוע התביעה על סכום קצוב המוגשת ללשכת ההוצאה לפועל יש לצרף את המסמכים הבאים:

• כתב התביעה ומסמכים התומכים בתביעה. באם מדובר בתביעה לסכום קצוב הנסמכת על חוזה או התחייבות בכתב יש לצרף את המסמך הכתוב, במידה ומדובר על תביעה הנסמכת על הוראת חיקוק, יש לציין את הוראת החיקוק עליה נסמכת התביעה.
• העתק ההתראה ואישור משלוח בדואר רשום.
• תשובת הנתבע להתראה באם השיב הנתבע להתראה.
• ייפוי כוח של עורך דין- באם התובע מיוצג.

המצאת אזהרה

לאחר הגשת בקשת הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לנתבע לפיה עליו לשלם את חובו או להגיש בקשה לצו תשלומים או להתייצב לחקירת יכולת, והכל- תוך 30 ימים.

את ההליכים כנגד החייב, כלומר את ביצוע התביעה על סכום קצוב, ניתן להתחיל רק לאחר המצאת האזהרה לחייב ורק לאחר שחלפה התקופה הקבועה באזהרה.

את הליכי הביצוע ניתן להתחיל, כאמור, רק לאחר המצאת האזהרה וכן, לאחר שהתובע המציא ללשכת ההוצאה לפועל מסמך המאשר את פרטי החייב או שמנהל לשכת ההוצאה לפועל אישר את נכונות פרטי החייב בעצמו.

הגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב

נתבע בתביעה על סכום קצוב רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע גם מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים להגשתה כתביעה על סכום קצוב, וזאת- תוך 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו. להתנגדות יצורף תצהיר מאומת על ידי עורך דין וכן כל מסמך התומך בהתנגדות.

הנתבע יגיש את ההתנגדות, לפי בחירתו, ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט המוסמך לדון בתביעה לפי כללי הסמכות המקומית שבתקנות סדר הדין האזרחי.

מרגע הגשת ההתנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את התביעה ואת ההתנגדות לבית המשפט שליד הלשכה אליה הוגשה ההתנגדות.

לאחר העברת התביעה וההתנגדות לבית המשפט תתנהל התביעה כתביעה בסדר דין מקוצר. דין הבקשה לביצוע יהיה כדין כתב תביעה בסדר דין מקוצר ודין ההתנגדות יהיה כבקשת רשות להתגונן.

אם נדחתה ההתנגדות, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל תוך 7 ימים ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך בביצוע התביעה.

אם נתקבלה ההתנגדות, יימשכו ההליכים בבית המשפט כאילו נתקבלה בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.