ניהול תקין של עמותה

בהחלטת ממשלה אשר התקבלה לפני יותר מעשור, נקבע כי עמותה אשר נהנית מתמיכת המדינה, או אשר המדינה רוכשת ממנה שירותים כאלו ואחרים, תחוייב כתנאי לכך בהצגת אישור “אישור ניהול תקין”.

רשם העמותות מפרסם הנחיות ונהלים לעמותה המבקשת לקבל אישור ניהול תקין. רשם העמותות בודק האם העמותה עומדת בדרישות החוק והנהלים, ואם כן, תקבל העמותה את אישור הניהול התקין.

נציין, כי בפועל קיימים גם גורמים אחרים אשר מתנים את תרומתם באישור הניהול התקין. לעיתים אף תורמים פרטיים מתנים את תרומתם לעמותה באישור הניהול התקין.

דוגמא נוספת היא דרישת ועדת הכספים של הכנסת אשר מתנה את הכרתה בעמותה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה- הכרה המזכה את הגורם התורם לעמותה בניכוי מס בגין תרומתו- באישור ניהול תקין.

להלן יינתנו דוגמאות לדרישות המוטלות על עמותה בהתאם לחוק העמותות, לתקנות ולכללי המינהל התקין:

1. החובה לייסד לכל הפחות את שלושת המוסדות אשר פורטו בסעיף 19 לחוק העמותות: אסיפה כללית, ועד מנהל, וועדת ביקורת. (הרחבה בעניין תפקידו של כל מוסד ניתן למצוא במאמר: “עמותה”).
2. כאשר מחזור העמותה הוא מעל מיליון ₪, חלה עליה חובה נוספת למינוי רו”ח, אשר לא יהיה רו”ח המבצע את הנהלת החשבונות של העמותה, ועליו לערוך ביקורת על הדו”ח הכספי של העמותה.
3. חובה לפעול לפי סעיף לחוק העמותות הקובע כי” על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית”. חברי הוועד חבים בחובת אמון לעמותה, וחייבים לפעול בזהירות ובמיומנות לטובת העמותה ולהגשמת מטרותיה.
4. באם העמותה קבעה בתקנון מוסדות נוספים, אסור יהיה להעביר לאותם מוסדות את האחריות לניהול הכללי של העמותה.
5. סעיף 33(א)(2) לחוק העמותות קובע כך “ לא יכהן כחבר הועד או כחבר ועדת הביקורת – …..מי שנותן שירותים לעמותה בשכר שלא כחבר הועד או כחבר ועדת הביקורת, לפי העניין“, כך, אדם הנותן לעמותה שירותים בשכר שלא עקב תפקידו כחבר ועד, אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה. “מתן שירותים”  כל התקשרות של חבר ועד העמותה עם העמותה, שכתוצאה ממנה הוא מקבל תמורה מהעמותה.
6. על האסיפה הכללית להתכנס לכל הפחות, אחת לשנה.
7. ככלל, כהונת הוועד מוגבלת ל4 שנים. לפיכך יש לערוך בחירות אחת ל4 שנים. ניתן לבחור בחברי הוועד לקדנציה נוספת.
8. הוועד מחוייב להסמיך לפחות שניים מחברי העמותה או מבעלי התפקידים בה כמורשי חתימה בשם העמותה. מורשי החתימה לא יכולים להיבחר מבין חברי ועדת הביקורת.
9. האסיפה הכללית צריכה לבחור ועדת ביקורת או גוף מבקר. גם עמותה אשר אינה פעילה מבחינה כספית מחוייבת במינוי ועדת ביקורת. בועדת הביקורת חייבים לכהן לפחות שני חברים.
10. איסור צבירת נכסים באופן לא סביר.
11. קיום נהלים מקצועיים בכתב, לדוגמא, נוהל קבלת עובדים, נהל התקשרות עם ספקים, נוהל קופה קטנה וכיו”ב.
12. הגשת מסמכים ודיווחים במועדם לרשם העמותות, בליווי חתימות מקוריות של שני חברי וועד. (לדוגמא: דו”חות כספיים ומילוליים, פרוטוקול אסיפה כללית לשינוי תקנון, שם או מטרות העמותה, הודעה על הגשת תובענה כנגד העמותה ועוד).
13. תשלום אגרה שנתית (למעט במקרים בהם העמותה פטורה מתשלום האגרה).
14. ניהול פנקסי חשבונות.
15. כללים לגבי שימוש בכרטיסי אשראי, מזומנים, המחאות ועברות כספיות מחשבון הבנק.
16. פרסום על קבלת תרומה מישות מדינית זרה. (החובה חלה על עמותה בעלת מחזור כספי העולה על 300,000).

קיימים ומתעדכנים, כאמור, כללים נוספים והנחיות נוספת.

באם מוצא הרשם כי קיימים בעמותה ליקויים, וכי העמותה מפרה את ההנחיות ואת הוראות החוק,  נוסף לסירוב הנפקת אישור ניהול תקין, יינקטו נגד העמותה צעדים נוספים כגון: הטלת קנס מנהלי, נקיטה בהליכי פירוק ועוד.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי אצל עורך דין בחיפה או בכל עיר אחרת. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

רישום עמותה

בחוק העמותות התש”ם- 1980 (להלן “חוק העמותות”) הוסדרו העניינים הנוגעים לעמותה, ובכלל זה רישומה.

שני בני אדם, (לרבות תאגידים), ויותר,  בגירים מעל גיל 18 – רשאים לייסד עמותה.

בכדי לייסד עמותה יש להגיש לרשם העמותות (להלן: הרשם”) בקשה לרישום עמותה הנתמכת בתצהיר. כן, יש לצרף תקנון וקבלה בגין אגרת רישום ומסמכים אחרים לפי הצורך.

בקשה לרישום עמותה לא יכולה להיות מוגשת באופן מקוון. יש למלא את הבקשה בטופס המצוי באתר האינטרנט, להדפיסה ולהגישה לרשם העמותות.

שני בני אדם (או תאגידים) ויותר, בגירים מגיל 18 ומעלה, רשאים לייסד עמותה בהתאם להוראות חוק העמותות.

בטופס הבקשה לרישום העמותה כאמור, יש לפרט בין היתר את שם העמותה המוצע, מטרותיה וכתובתה.

שם העמותה המוצע

שם העמותה צריך להיות בהתאם לחוק ולהנחיות ונהלי רשם העמותות. אי לכך רצוי להציע מספר שמות אלטרנטיביים, אשר יעמדו בתנאים האמורים ואשר חלקם בלבד יפורט להלן:

• אין לרשום עמותה בשם זהה או דומה, עד כדי להטעות, לשם של תאגיד אחר או לשמות שהוצעו בבקשות רישום קודמות, או לשם תאגיד שנמחק או פורק וטרם חלפו שנתיים מיום חיסולו.
• אין לרשום עמותה בשם אשר עלול להטעות או לפגוע בתקנות הציבור או ברגשותיו.
• רשם העמותות לא יאשר שם הנוגד את המטרות המיועדות לפעילות העמותה.
• אסור לערבב אותיות או מילים בשפות שונות בשם אחד. מותר לעומת זאת, להוסיף שם באנגלית או בערבית בנוסף לשם בעברית, אך חובה כי השם יהיה תרגום מילולי מדויק של השם בעברית.
• שימוש במילים כמו: “מרכז”, “מרכזי”, “ארצי”, “בינלאומי” עשוי להיות בעייתי, ויש להצדיק את הכללתן בשם.

כתובת/ מען העמותה

בכתובת העמותה יש לכלול: שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית, מיקוד, ואצל מי היא נמצאת.

שינוי במען העמותה, כרוך בהודעה לרשם בצירוף חתימת שני חברי הוועד תוך שבועיים ממועד המעבר.

מטרות

חובת לפרט מה תהיינה מטרות העמותה המיידיות, ואין להסתפק בציון תחומי פעילות העמותה בלבד.

להלן יפורטו מספר דרישות חוק בסיסיות בנוגע למטרות העמותה:

• על מטרות העמותה להיות חוקיות.
• מטרות העמותה לא תהיינה לצורך חלוקת רווחים לחבריה.
• אסור כי מטרות העמותה ישללו את קיומה או את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

כמו כן, יש למלא את פרטי המייסדים ולצרף לבקשת הרישום תקנון עמותה.

תקנון העמותה

התקנון דינו כחוזה חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם.

ניתן לערוך תקנון ייחודי לעמותה, ובלבד שהוראותיו לא יעמדו בסתירה לאמור בחוק, או לאמץ את התקנון המצוי המפורסם בתוספת לחוק.

באם בבקשה לרישום עמותה לא היתה התייחסות לתקנון- הרי שיחולו הוראו התקנון המצוי.

בכל תקנון בין אם הוא מצוי ובין אם הוא מיוחד, חלה חובה שיכלול סעיף האוסר על חלוקת רווחים וטובות הנאה לעמותה ולחבריה, בעת פעילות העמותה ובעת פירוקה.

טפסים נלווים

הבקשה לרישום צריכה להיחתם על ידי המייסדים עצמם או על ידי בא כוחם בצירוף ייפוי כוח אשר יצורף לבקשה.

על המייסדים לחתום על הצהרת המייסדים בפני עו”ד, ולצרפו לטופס הבקשה. הצהרת המייסדים תכלול בין השאר, את הצהרת המייסדים על נכונותם לייסד עמותה ולכהן בה כחברי ועד ועל הסכמתם למסירת מידע פלילי אודותם לרשם העמותות. עוד יצהירו כי לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון.

אגרת רישום

לבקשה תצורף קבלה בגין תשלום אגרת בקשה לרישום עמותה. ניתן לקבל את השובר במשרדי רשם העמותות ולשלמו בבנק הדואר.

לאחר הגשת בקשת הרישום, יבדוק הרשם את הבקשה על נספחיה. באם הפרטים תקינים, ינפיק רשם העמותות תעודת רישום, אשר מרגע החתימה עליה תהפוך העמותה לאישיות משפטית.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

מוסדות העמותה:

עמותה הינה גוף המאוגד על ידי שני בני אדם ויותר למטרה חוקית שאינה עשיית רווחים ואינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו.

בסעיף 19 לחוק העמותות התש”ם- 1980 (להלן :חוק העמותות”) נקבע כי על עמותה לקיים לפחות את שלושת המוסדות כדלקמן:

1. אסיפה כללית.
2. ועד מנהל.
3. ועדת הביקורת או גוף מבקר.

עמותה יכולה לקיים מוסדות נוספים על האמור, אך עליה להסדיר עניין זה בתקנון שיאשור על ידי רשם העמותות.

בעמותות אשר מחזורן הכספי עולה על כמיליון ₪ (כאשר הסכום המדוייק מתעדכן מדי שנה), קיימת חובה נוספת למנות רו”ח אשר תפקידו לבקר את הדו”ח הכספי של העמותה.

אסיפה כללית

גוף הכולל את כל חברי העמותה אשר ייסדו את העמותה או פנו לעמותה בבקשה להיות חברי העמותה והתקבלו להיות חברי עמותה על ידי הגוף המוסמך. חבר עמותה יכול להיות כל מי שמלאו לו שבע עשרה שנים (בניגוד לכך, ייסוד עמותה יכול להיעשות על ידי מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים), וכן, תאגיד. האסיפה תתכנס בהתאם לקבוע בהוראות התקנון, באם קיימות. זימון האסיפה יתבצע לפי המועד הקבוע בתקנון, ואם לא קיימים בתקנון הוראות לעניין הזימון, יתבצע הזימון בהתאם לקבוע בתקנון המצוי.

תפקידי האסיפה הכללית וסמכויותיה

• בחירת חברי ועד העמותה, ועדת הביקורת או הגוף המבקר ומינוי רו”ח מבקר בעמותה החייבת בכך.
• אישור הדו”חות הכספיים והמילוליים.
• קבלת החלטות לשינוי שם העמותה, מטרותיה או תקנונה.
• אישור גמול לחברי הוועד וחברי ועדת הביקורת.
• העברת הוועד או חבר ועד מכהונתו.

ועד העמותה

הוועד ינהל את ענייני העמותה ויהיה בעל הסמכות השיורית. קרי, בעל סמכות שלא נתייחדה למוסד אחר בעמותה. לא ניתן לייסד מוסד אחר ולקבוע כי אחראי על הניהול הכללי של העמותה. בוועד צריכים לכהן לפחות שני חברים. בסעיף 33 לחוק העמותות נקבע כי אדם הנותן לעמותה שירותים בשכר שלא עקב תפקידו כחבר ועד, אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה. אם כך, אסור שחבר ועד העמותה יהיה עובד בשכר של העמותה, או לתת לעמותה שירות כקבלן או כל התקשרות של חבר הועד עם העמותה, שכתוצאה ממנה מקבל חבר הועד תמורה מהעמותה. כך גם אין לתת תשלום כלשהו לחבר גם באמצעות חברת הבת אשר בשליטת העמותה.

חברי הועד רשאים לקבל גמול והחזר הוצאות בגין השתתפות בישיבות הועד ובהתאם לתקנות המתאימות.

בסעיף 27 לחו העמותות נקבע כי על חברי הוועד מוטלת אחריות “לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית”. נקבע כי על חברי הוועד לפעול באמון, זהירות ומיומנות ולפעול לטובת העמותה ולהגשמת מטרותיה. פעולותיהם יתבצעו בהתאם לטובת העמותה ולא לטובת האינטרסים האישיים. על חבר הוועד להיות בעל מיומנות וכשרון לצורך תפקידו.

אומנם החוק לא קובע מהי תקופת הכהונה של ועד העמותה, אך כדי להבטיח את ניהולה התקין של העמותה ולטובת העמותה כנדרש בסעיף 27 לחוק העמותות, נקבע כי כהונת הועד לא תהיה לתקופה בלתי מוגבלת. נקבע נוהל לפיו תוגבל כהונת הוועד לארבע שנים, למעט מקרים חריגים בהם אופי העמותה מצדיק כהונה למשך זמן ארוך יותר. לא קיימת מניעה לבחירת אותם חברי ועד לקדנציות נוספות.

תפקידי הועד וסמכויותיו

• יישום החלטות האסיפה הכללית.
• קביעת מדיניות העמותה, הכנת תוכניות עבודה וכיו”ב.
• לוודא שלא תתבצע חלוקת רווחים לחברי העמותה.
• אישור תקציב שנתי, ומעקב אחר מצבה הכספי של העמותה.
• מינוי ופיטורי מנכ”ל העמותה.
• קביעת המבנה הארגוני של העמותה ומדיניותה לגבי שכר ותשלומים.
• כינוס אספות כלליות.
• הכנת דו”חות כספיים ומילוליים והבאתם לאישור ועדת הביקורת או הגוף המבקר והאסיפה הכללית.
• ניהול פנקס חברים של חברי האסיפה וחברי הוועד.

ועדת הביקורת או גוף מבקר

האסיפה הכללית תבחר ועדת ביקורת או גוף מבקר. הגוף המבקר יכול להיות רו”ח או גוף אחר שאושר על ידי רשם העמותות. במקרה שהעמותה רוצה למנות רו”ח כגוף מבקר במקום ועדת הביקורת היא אינה צריכה את אישורו של רשם העמותות. אך אין למנות את רו”ח המבקר את הדו”חות הכספיים או מצבע את הנהלת החשבונות עבור העמותה בשל ניגוד העניינים שבין התפקידים. אם העמותה מעוניינת למנות כגוף מבקר מי שאינו רו”ח, תחילה עליה להעביר לרשם בקשה בצירוף קו”ח וניסיון רלוונטי של אותו גוף ולאחר אישורו ואישור האסיפה הכללית ניתן יהיה למנותו.

סעיף 19 לחוק העמותות קובע כי גם לעמותה שאינה פעילה מבחינה כספית עומדת חובה למנות ועדת ביקורת. בוועדת הביקורת יכהנו לפחות שני חברים. גוף מבקר יכול להיות מורכב מאדם אחד.

גם לגבי ועדת הביקורת מתקיים האמור בסעיף 33 (עיין לעיל) לגבי איסור נתינת שירותים בשכר לעמותה.

תפקידי ועדת הביקורת/ הגוף המבקר וסמכויותיו

סעיף 30 לחוק העמותות קובע כי וועדת הביקורת תבדוק את ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה, כן תבדוק את תקינות העמותה ומוסדותיה על כל המשתמע מכך, דוגמאות לכך:

•      בדיקת תקינות פעילות נושאי המשרה ובדיקת ניהולה התקין של העמותה, חיסכון, יעילות אפקטיביות וטוהר המידות.
•      בדיקת השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון.
•       מעקב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד.
•       בדיקת ענייניה הכספיים של העמותה לרבות פנקסי החשבנות , תשלומי השכר, ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה ועוד.
•      לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילות העמותה.

רואה חשבון מבקר

עמותה שמחזורה הכספי מעל כמיליון ₪ (הסכום כאמור, מתעדכן מדי שנה), חייבת במינוי רו”ח מבקר, אשר יבקר את הדו”חות הכספיים שלה וןיגיש דו”ח מבוקר. רו”ח המבקר ימונה על ידי האסיפה הכללית ותקבע את שכרו. על קו”ח המבקר להיות נוכח בכל ישיבות האסיפה הכללית בהם דנים בדו”חות שביקר, ולספק הודעות והסברים הנדרשים בנוגע לכך.

לא ניתן למנות את אותו רו”ח המבקר את הדו”חות הכספיים של העמותה כגוף מבקר במקום ועדת הביקורת, בכדי לא ליצור ניגוד עניינים בין שני התפקידים.

באם העמותה לא מינתה רו”ח, רשאי הרשם לבקשת חברי העמותה, למנות לה רו”ח ולקבוע את שכרו שישולם לו על ידי העמותה.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

תאגיד הינו התאגדות של אדם אחד או יותר לישות משפטית בעלת מטרות מסויימות, לתאגיד “אישיות משפטית” נפרדת מבעליה. אי לכך, התאגיד הינו בעל חובות וזכויות משפטיות. כפועל יוצא מכך, התאגיד כשר לבצע פעולות משפטיות ככל אדם. לדוגמא יכול התאגיד לתבוע ולהיתבע, להיות צד להסכמים וחוזים וכיוצא בזה.

בישראל קיימים מספר סוגי התאגדויות כגון, חברות, עמותות, שותפויות, אגודות שיתופיות ומפלגות.

קיימים חוקים המסדירים את התנהלות התאגידים השונים לסוגיהם, הנקראים ככלל “דיני תאגידים”.

חברה

הסוג הנפוץ ביותר של התאגדות בישראל הוא בצורת “חברה”. חברה הינה ארגון בעל אישיות משפטית נפרדת, המאגד את בעלי החברה למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם השאת רווחים. חוק החברות  מגדיר בסעיף 11 את תכלית החברה- “תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה”

הדינים לגבי רישום חברה, הקמתה, אופן ניהולה, פירוקה וכיו”ב, מוסדרים ב”חוק החברות, התשנ”ט-1999.

שותפות

גם היא צורה של התאגדות משפטית, שני חברים ויותר המנהלים עסק לשם הפקת רווחים, אך לא מאוגדים באופן אחר. (כמו חברה בע”מ או אגודה שיתופית). בחוק הישראלי נקבעה הגבלה על מספר ה”שותפים הכלליים” באופן שלא יעלה על 20. ההגבלה לא חלה על שותפויות של עורכי דין ורואי חשבון.

השותפים זכאים לרווחים מהשותפות כפי שיסכמו, ובניגוד לתאגידים אחרים, חבים חברי השותפות בחובות השותפות באופן אישי.

קיימת גם שותפות מוגבלת, בה יהיה “שותף מוגבל” שלא יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו הראשונית. על שותף מוגבל חלות הגבלות מסוימות.

מעמדה החוקי של שותפות מוסדר בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל”ה- 1975.

עמותה

שני בני אדם ומעלה, שהינם בגירים מעל גיל 18 רשאים להתאגד למטרה חוקית. החברות בעמותה לעומת זאת, אפשרית מגיל 17 שנה.

החברות בעמותה הינה אישית ולפיכך, אינה ניתנת להעברה (מכירה או ירושה). העמותה יכולה לפעול רק במסגרת המטרות הרשומות בתקנונה כפי שאושרו. כן חל איסור אינהרנטי והוא איסור חלוקת רווחים לחברי העמותה במישרין או בעקיפין.

חוק העמותות, התש”ם-1980 מסדיר את הדינים בנוגע לעמותה.

אגודה שיתופית

סוג של קואופרטיב, בעל אישיות משפטית נפרדת. אגודה שיתופית אינה מיועדת למטרות רווח לאגודה עצמה, אלא מטרתה היא לפעול לרווחת חבריה.

דינים הקשורים באגודה השיתופית מוסדרים בפקודת האגודות השיתופיות- 1933. לפיה, חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית והם יהיו גם בעליה.

לרוב אגודה שיתופית מורכבת מפרטים בעלי מעמד דומה, או אשר קיימת להם תכונה משותפת, זאת בכדי לנהל עבורם נושאים כלכליים משותפים.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

חברה הינה אישיות משפטית וככזו היא בעלת זכויות וחובות משפטיות. אי לכך, היא יכולה לתבוע ולהיתבע ובעצם להיות צד להליכים משפטיים. חברה יכולה להיות הבעלים של רכוש ויכולה להתקשר בחוזים ובהסכמים.

האישיות המשפטית של החברה הנפרדת מהאישיות המשפטית של המייסדים אותה, הינה אבן היסוד בבסיס דיני החברות.

להכרה בחברה כאישיות משפטית נפקויות ותוצאות משפטיות רבות, אך המשמעותית מכולן היא שניתן לתבוע בגין חובות של החברה רק את החברה עצמה ולא את בעליה. בעל החברה לא חב בחובות החברה, וזאת חרף הקרבה בין בעל מניות (בעיקר כשמדובר בבעל מניות מרכזי ומשפיע בחברה) לבין החברה.

כמובן שההכרה שמעניק המשפט לאישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע”מ מגובה ברציונלים מגוונים וחשובים.רציונל מרכזי הינו עידוד יזמות ופיתוח עסקי, אשר ישפיעו בסופו של דבר על הגדלת הרווחה המצרפית של כלל החברה האנושית.

דוגמא מעניינת לכלל האישיות הנפרדת של החברה ניתן למצוא בפס”ד אנגלי: Macaura v Northern assurance ltd: Macaura  (להלן “פס”ד מקאורה”) מר מקאורה היה בעל מחסן עצים, בהמשך הוא רשם את העסק של מחסן העצים כחברה. מר מקאורה ביטח את העצים ופוליסת הביטוח הייתה רשומה על שמו משום שהוא ביטח את העצים בטרם הקים את החברה. לפי תנאי פוליסת הביטוח חברת הביטוח חוייבה לשלם למר מקאורה במקרה של נזק לעצים. בהמשך העצים נשרפו. חברת הביטוח טענה שאינה מוכנה לשלם למר מקאורה כיוון שהוא עצמו אינו בעל אינטרס ביטוחי לכל אורך תקופת הביטוח, שהרי באמצע הוא הקים את החברה והעביר את העצים לבעלות החברה שהיא אישיות משפטית נפרדת בפני עצמה והיא- היא הבעלים של העצים ולפיכך גם בעלת האינטרס הביטוחי.

בימ”ש באנגליה קבע כי צודקת חברת הביטוח בטענתה זו- חברה היא אישיות משפטית נפרדת- והעצים הם בבעלות החברה ולא בבעלות מר מקאורה. אי לכך, לא מתקיים במר מקאורה אותו אינטרס ביטוחי, ובשל כך הוא אינו זכאי לכספי הביטוח.

מה השתנה במהלך המקרה? מבחינה אנושית- נותר שחקן זהה במערכה- מר מקאורה. אך מבחינה משפטית, החל משלב פתיחת החברה, הצטרף שחקן נוסף וקיימים שני שחקנים- מר מקאורה והחברה החדשה.

ניתן אומנם, להתווכח על תוצאת פסק הדין במישור האינטרס הביטוחי שקיים / לא קיים אצל מר מקאורה. אך, בשאלת האישיות המשפטית הנפרדת נראה כי צדק בית המשפט בקובעו כי הבעלות על מחסן העצים היא של החברה ולא של מר מקאורה עצמו.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

לאחר קבלת ההחלטה על סוג ההתאגדות וייסודו כ”חברה בע”מ”, על בעלי המניות לרשום את החברה ברשם החברות.

מרבית ההוראות הנוגעות לייסוד חברה, רישומה וניהולה מעוגנות בחוק החברות, התשנ”ט- 1999.

חברה בע”מ הינה חברה בעלת הון מניות וחבות חבריה מוגבלת. במקרה של כישלון החברה, באם שילם בעל המניות את הסכום בעד המניות שבידיו, יהיה פטור מיתר חובות החברה.

החברה פועלת באמצעות האורגנים שלה שהינם האסיפה הכללית, הדירקטוריון, מנכ”ל וכל מי שרואים את פעולתו בעניין מסוים כפעולת החברה לאותו עניין.

החוק קובע כי כל אדם רשאי לייסד חברה, כל עוד אין אחת ממטרות החברה בלתי חוקית, בלתי מוסרית או נוגדת תקנת ציבור. משכך, לחברה יכול שיהיה בעל מניה אחד.

תכלית החברה באופן עקרוני היא לפעול להשאת רווחיה, בהתאם לשיקולים עסקיים. ניתן להביא בחשבון במסגרת השיקולים את ענייני העובדים, הנושים ואת עניין הציבור.

על מנת לרשום חברה יש צורך במסמכי רישום כדלקמן:

• בקשה לרישום חברה, מאומתת בידי עורך דין.
• עותק של תקנון החברה חתום בידי בעלי המניות הראשונים ומאומת על ידי עורך דין.
• הצהרת בעלי המניות הראשונים בדבר כשירותם לייסד חברה.
• הצהרת דירקטורים ראשונים על נכונותם לכהן כדירקטורים, מאומתת בידי עורך דין.
• אסמכתת תשלום אגרת רישום חברה.

תקנון החברה

כאמור לכל חברה יהיה תקנון, והוא יהיה תקף מעת התאגדות החברה. התקנון אמור להסדיר את דרכי פעולתה של החברה.

דין התקנון כדין חוזה בין החברה לבין בעלי המניות, ובין בעלי המניות לבין עצמם.

בתקנון חובה לכלול את הפרטים הבאים:

• שם החברה.
• מטרות החברה.
• פרטים בדבר הון המניות הרשום, לרבות מספר המניות וסוג המניות.
• פרטים בדבר הגבלת האחריות של בעלי המניות.

כאמור, הפרטים המנויים לעיל הינם פרטים אשר קיימת חובה לכלול אותם בתקנון החברה. אך חברה רשאית להסדיר במסגרת התקנון נושאים אחרים הקשורים בחברה ובבעלי מניותיה כגון:

• הוראות לעניין דרכי ניהול של החברה.
• מספר דירקטורים בחברה.
• כל נושא אחר שבעלי המניות מוצאים להסדיר במסגרת התקנון.

חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, תציין בסופה את המילים “בעירבון מוגבל”  או בע”מ.

שם החברה:

 חברה רשאית לבחור בכל שם שתרצה, למעט החריגים הבאים:

• שם של תאגיד הרשום כדין בישראל או שם הדומה לו עד כדי הטעייה.
• שם של סימן מסחר או שם הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם בעל הסימן הסכים לכך.
• שם שרשם החברות סבור כי יש בו משום תרמית או הטעייה.
• שם שרשם החברות סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשות הציבור.

רשם החברות ירשום את החברה אם מצא כי התקיימו כל הדרישות בקשר לרישום החברה.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

למידע נוסף: עורך דין דיני עבודה

עמותה

שני בגירים מעל גיל 18 רשאים להתאגד כעמותה. חבר עמותה יכול להיות מי שמלאו לו 17.

עמותה היא תאגיד אשר נרשם על ידי רשם העמותות בפנקס העמותות.

דינים הנוגעים לעמותה ולמוסדותיה מעוגנים בחוק העמותות, התש”ם- 1980.

העמותה רשאית לפעול אך ורק במסגרת מטרותיה הרשומות בתקנון, העמותה אינה רשאית לחלק את רווחיה לחבריה. כן, החברות בעמותה אישית ואינה ניתנת להעברה.

רישום עמותה

בכדי להירשם כעמותה, יש להגיש לרשם העמותות את המסמכים הבאים:

• טופס בקשה לרישום עמותה.
• תצהיר מייסדים בדבר נכונותם  נכונותם לייסד עמותה, חתום על ידי עורך דין.
• תקנון המפרט את דרך התנהלות העמותה ואת מטרותיה.
• אסמכתת תשלום אגרת רישום.

אישור בקשת הרישום נמשך ככלל, בממוצע, כשלושה חודשים מיום מסירת המסמכים לרישום.

מוסדות העמותה:

עמותה חייבת בהקמה של שלושת הגופים שלהלן:

• האסיפה הכללית– מהווה מעין “רשות מחוקקת” של העמותה וחייבת להתכנס לפחות אחת לשנה. האסיפה מוסמכת לבצע שינויים בתקנון, להחליט על שינוי שם ומטרות העמותה, לבחור ולהוציא חברי הוועד וחברי וועדת הביקורת, למנות רואה חשבון ולהחליט על פירוק עמותה.
• הועד המנהל– שניים או יותר מחברי העמותה אשר מונו על ידי האסיפה הכללית והם מנהלי העמותה (תפקיד מקביל לדירקטוריון). תפקידם ליישם את החלטות האסיפה הכללית, לקבוע את מדיניות העמותה, לאשר תקציב שנתי, להכין דוחות כספיים, למנות ולפטר מנהל כללי ולפקח עליו, וכיו”ב. החוק קובע כי חברי הועד לא יקבלו שכר.
• ועדת הביקורת– שניים או יותר מחברי העמותה אשר מונו על ידי האסיפה הכללית. תפקידם הוא לבקר את התנהלותה של העמותה. הוועד מחויב להוציא דוח ביקורת לפחות אחת לשנה.

עמותה רשאית לייסד מוסדות נוספים, אך עליה להסדיר דבר זה בתקנונה.

החוק קובע כי אדם הנותן שירותים בשכר לעמותה אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה. זאת כדי למנוע חלוקה של נכסי העמותה לחברים בה, בדרך של חלוקת משכורות, ובניגוד לאיסור חלוקת רווחים לחברי העמותה הקבוע בחוק העמותות.

חברי ועד יהיו רשאים לקבל גמול על השתתפותם בישיבות בהתאם לתקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), התשס”ט-2009. התקנות מסדירות וקובעות את הגמול המקסימאלי, בהתאם למחזור הכספי של העמותה.

דיווח שנתי

על כל עמותה להגיש לרשם העמותות דוח פעילות. החוק קובע כי יש להגיש דו”ח כספי אשר יפרט את מצבה הכלכלי של העמותה בהתאם לשנת הכספים החולפת. כן, חייבת כל עמותה להגיש גם דו”ח מילולי אשר יפרט את פעילות העמותה בשנה הקודמת להגשת הדו”ח. עוד נקבע כי על העמותה להגיש פרוטוקולים של ועדות העמותה. יצוין, כי הדיווחים המוגשים לרשם העמותות פתוחים לעיון הציבור.

על כל עמותה לשלם אגרה שנתית בהתאם לסכום המפורסם ברשומות. עמותות אשר פטורות מתשלום אגרה צריכות להגיש תצהיר על פטור מאגרה.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.